האם הכישרון של ילדך הופך אותו לתלמיד טוב או לא?

ריצ'רד וויליאמס מציג טענות משמעותיות וכבדות נגד מערכת החינוך "המודרנית" - אני קורא לה מודרנית כי היא קיימת בימים אילו, והמרכאות, כבר ברור מה הן עושות שם.

כמו ריצ'רד וויליאמס, גם אני התחברתי לציטוט של אלברט איינשטיין, ואתם אפילו יכולים למצוא אותו בדפים שונים באתר של אטלנטיס-וי אר:

"כל אחד הוא גאון. אבל אם את שופטת דג לפי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יבלה את כל החיים שלו כשהוא חושב שהוא טיפש."

האם גם לדעתך אם נשפוט דג על פי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יתקשה להרגיש מוצלח במיוחד?

מערכת החינוך המודרנית מתמחה בלמקם את הילדים בתוך שורות, בלהסביר להם מתי הם יכולים לדבר ומתי לא, בלהסביר להם במה הם צריכים להצטיין ומה פחות חשוב.

אבל האם זאת אכן הדרך הנכונה?

בשביל להחליט אני רוצה להציג בפניך אלכס ואווה (שמות בדויים).

אלכס הוא אומן מלידה, הוא נתברך בראיה מרחבית ברמה הכי גבוהה שאפשר לדמיין. הוא מסוגל לראות בעיני רוחו יצירת אומנות שלמה עוד לפני שהמכחול שלו נגע בקנבס. הוא מסוגל לעצב בעיני רוח פסלים, ועוד מגיל צעיר מאוד החל לבנות מגדלים, דגמים של חיות, מכוניות ומטוסים מגלילים של נייר טואלט, אריזות ריקות ובעצם כל דבר שנפל בידו.

בשל הכישרון שלו, כשאלכס ישב בכיתה, הראש שלו היה עסוק בלתכנן ולחזות את יצירות האומנות הבאות שלו, את הדגמים שהוא רוצה, צריך ומסוגל לבנות. ולכן, לא הקשיב למורה להיסטוריה, לא למורה לתנ"ך ולא למורה למתמטיקה. הציונים שלו לא היו מרשימים במיוחד, ורק התדרדרו ככל שאלכס התבגר והתקדם לכיתות הגבוהות יותר.

קל לנחש גם איך נראו הבגרויות של אלכס.

כמו שריצ'רד וויליאמסף וגם איינשטיין מסבירים. אלכס מקבל מערכת החינוך את הרושם שהוא לא מוצלח ושהעתיד שלו שתלוי בציוניו לא הולך להרשים אף אחד.

אבל האם אלכס פחות טוב? האם הוא לא יכול לקבל ציונים גבוהים ברוב המקצועות אם לא בכולם? האם הוא צריך להצטיין במתמטיקה כדי להיות אומן מצליח? (אני לא אומר שהוא לא יכול להצטיין, למען האמת הכישון שלו והראיה המרחבית שלו הם בדיוק המיומנויות הנדרשות במתמטיקה, אבל לצערי בית הספר לא ידע למנף זאת).

אני רוצה להציג בפניך גם את אווה.

אווה היא יזמית מלידה, היא מבריקה ואחד הכישרונות הבולטים שלה הוא היכולת שלה לתקשר עם אנשים סביבה, להעביר מסר וגם למכור. אווה גם היא מתעניינת במייוחד במיקרואורגניזמים.

כבר בגיל 5 ניהלה דוכן לימנדה מצליח מאוד בכניסה לרחוב בה היא גרה ואף תרמה חצי מהרווחים שלה לעמותה המסייעת לילדים עם קשיים חברתיים. ובגיל 13 כבר ניהלה חנות איטנרנטית מצליחה למוצרים לחיות מחמד ומרוויחה עם מעט מאוד עזרה מההורים יותר ממוריה בבית הספר.

אווה קלטה מספיק מהר את החומר בבית הספר, ומחוסר עניין היא מדבר עם חבריה לכיתה ומפריעה למורה. את אווה בית הספר החליט להוציא מהכיתה בכל פעם שמשעמם לה.

האם לא קיימת סביבה שתתאים לאווה? האם אווה צריכה לוותר על בית הספר?

אני מזמין אתכם להקשיב לתביעה של ריצ'רד וויליאמס נגד בתי הספר.

ואם גם אתם מרגישים שלידיכם מגיע יותר, שהם מיוחדים ואין היגיון בלשים אותם בשורה, בלהתייחס אליהם כאילו הם בדיוק זהים לכל חבריהם בני גילם לפנות אלינו, ונוכל יחד לעשות את השינוי. צרו קשר ואחזור אליכם עם תוכנית בעזרתה נוכל יחד נוכל להעניק לילדינו את החינוך לו הם זקוקים, נוכל לתת להם את הכלים להשתמש בכישרונות שלהם ולהעצים אותם. להעניק להם ביטחון עצמי ואת הכלים להגשים את חלומותיהם.