אקדמיית אטלנטיס-וי אר - המקור

האם נועדנו להיות מה שמחנכים אותנו להיות?

האם נולדנו להשתלב?

אנו נולדים לתוך מערכת שמחנכת אותנו להיות בורג קטן, כדי להתאים לסביבה. להצטיין, להמשיך ללמוד באקדמיה, למצוא עבודה ולהמשיך את תבנית החיים המיועדת לכולנו.

האם זה מה שנועדנו להיות?

האם זו הדרך הנכונה להצלחה?

בתיכון הייתי תלמיד מצטיין. למדתי בכיתה למצטיינים ועשיתי בגרויות שמתאימות למצטיינים, גם בהן הצטיינתי. אבל משהו במערכת שחייתי בה - תיכון, בית ספר, מסלול קבוע, מצטיינים - לא הרגיש לי הגיוני או טבעי.

כבר אז פיתחתי איכויות של מתכנת טוב, והגעתי להישגים במינימום מאמץ.

וכך פיתחתי אופי של מתכנת טוב - להביא תוצאות במינימום מאמץ. ומצאתי את עצמי ממשיך להצטיין, אבל כשבמערכת השעות היו שיעורים שפחות עניינו אותי כנראה שיכולתם למצוא אותי במגרש הכדורסל, בחוף הים, או עם עוד כמה חברים מעבירים יחד את הזמן בבית של אחד מאיתנו.

בעצם נשמע כמו דיל טוב - גם להצטיין, וגם לבלות חצי מהזמן מחוץ לארבעת הקירות של הכיתה.

היום אני כבר לא מאמין בדיל הזה. אני יודע שהזמן שמקבל בית הספר מכל תלמיד - עשרות שעות בשבוע, מאות שעות בחודש, אלפי שעות בשנה - יכול להיות זמן לא רק שמנוצל בצורה טובה, אלא גם באמת מעצים ונותן ערך לתלמידים.

אולי זה קצת לא פייר מצידי שאני מצייר את בית הספר כמסגרת חסרת ערך, הרי למדתי בה איך לנצל נכון את הזמן שלי, באיזה נושאים חשוב לי להקשיב ואפשר למנות עוד כמה מיומנויות די שימושיות.

היום, כיזם בתחום החינוך, כמישהו שמגיע מתוך המערכת אני יודע להצביע על היתרונות והחסרונות שלה עבורי כתלמיד וכבוגר המערכת (אני גם בטוח שיהיו שיחלקו עלי). לא ארחיב לעומק על היתרונות והחסרונות כרגע, אבל כן אשתף שיכולתי להרוויח יותר (להרוויח תרתי משמע) אם במקום ללמוד על אדיפוס או לשנן בעל פה את מחברת היסטוריה - שלצערי איני זוכר דבר מתוכה, אחרת הייתי נותן דוגמה - היו שיעורים על עבודת צוות, על מכירות, על נדלן, על תלוש משכורת, על איך להתקדם כחלק מתאגיד או אפילו על איך לנהל דוכן לימונדה אני בטוח שהייתי מבלה יותר זמן בין כותלי בית הספר וגם יוצא מזה נשכר.

"למה להשתלב כשנועדת להתבלט" - דר' סוס

משהו שהבחנתי בו עוד כתלמיד, ונכחתי יותר לחוות ולהבין כאדם בוגר וכיזם בתחום הוא הצורך של המערכת לכמת את יכולותיו של התלמיד. הצורך הזה להגדיר באמצעות מספר או משפט את היתכנות ההצלחה של התלמידים הוא מיושן ואינו מתאים לחברה ולתרבות המודרנית, ואם תשאלו אותי אפילו חוטא במהות שלנו כבני אדם - אבל גם זה לסיפור אחר.

למרות הכל, כל זה לא היה לחינם, כי היום, כי כך התפתחה סיילו סקול ודרך הקורסים שלנו אני זוכה לתת ערך לתלמידים אפילו מתוך המערכת.

אני זוכה לתת לילדים הזדמנות לרכוש מיומנויות של עבודת צוות, של עמידה מול קהל, חשיבה מחוץ לקופסה, ואפילו לדעת איך לנהל דוכן לימונדה מצליח.

יותר מזה, אני יודע שלמידה אמיתית מגיעה מחוויה וסקרנות של התלמיד, עובד ללא הפסקה על שיפור החוויה, לימוד בשילוב טכנולוגיות ועל פיתוח המיומנויות בקרב התלמידים וחולם להשפיע עוד ועוד על המערכת שלנו.